המזון שאנו אוכלים משפיע במידה רבה על בריאותנו הגופנית והנפשית. קיומנו נשען על תשתית פנימית המורכבת משלל מערכות התומכות בחיינו, כגון מערכות העצבים, הנשימה, העיכול ועוד. תזונה לקויה תוביל לפגיעה במערכות אלו ולכן גם לפגיעה בבריאותנו ובמקרים חמורים אף למוות.

הדאגה לפעילות תקינה של התשתית הפנימית התומכת בחיינו אינה התנאי היחיד לקיומנו. תנאי הכרחי נוסף הוא סביבה מתאימה (או תשתית חיצונית). בכל מרחבי היקום העצום, חיים אנושיים מתקיימים (ככל הידוע לנו) אך ורק במקום זעיר אחד: כדור-הארץ. מדוע? מפני שאנו זקוקים לתנאים המתאימים על מנת להתקיים. תנאים אלו כוללים טווח טמפרטורות מצומצם, לחץ אטמוספרי מתאים, נוכחותו של אוויר ראוי לנשימה ועוד. קיומם של תנאים אלו על כוכב הלכת שלנו מותנה בתפקודה התקין של התשתית האקולוגית, המורכבת ממערכות רבות המספקות לנו את "שירותי תמיכת החיים של כדור-הארץ" ומאפשרות את קיומם של החיים, כולל חיינו אנו. שירותים אלו כוללים אספקת חמצן וטיהור מים על-ידי יערות, התחדשות פוריות הקרקע בזכות פעילותם של חיידקים ופטריות, שמירה על אקלים יציב בשל מאזן גזים מסוים באטמוספרה ועוד.

כפי שאנו תלויים בתשתית הפנימית, הפיזיולוגית, לצורך קיומנו, כך אנו תלויים בתשתית חיצונית, התשתית האקולוגית. בלעדיה, לא היה קיום למין האנושי. אך תשתית זו נמצאת בהתדרדרות חמורה בשל השפעות אנושיות הצומחות בקצב מסחרר. על מנת לקיים את סגנון החיים המודרני נדרשת צריכת משאבים בקצב הגבוה מהקצב בו כדור-הארץ יכול לחדשם ויצירת פסולת בקצב הגבוה מהקצב בו כדור-הארץ יכול לספוג אותם. בעודנו מכלים מערכות אקולוגיות שלמות בזו אחר זו, אנו פוגעים באורח אנוש בשירותי תמיכת החיים אשר הן מספקות לנו. סגנון חיים זה לא יוכל להתקיים לאורך זמן, פשוט מפני שהוא משמיד את התשתית הנדרשת לקיומו.

ניתן להמשיל את התהליך לאדם אשר צורך שומן רווי בקצב גבוה מדי: השומן מצטבר בדפנות העורקים בקצב הגבוה מהקצב בו הגוף יכול לפרק אותו. הדבר מוביל להצרת העורקים ובסופו של דבר להתקף לב. וכפי שהתנהגות בלתי נבונה עלולה להוביל לקריסת המערכות הפיזיולוגיות, כך היא יכולה להוביל לקריסת המערכות האקולוגיות.

בדיקת התפריט שלנו מגלה שתעשיית המזון היא אחד הגורמים המרכזיים בהרס שירותי תמיכת החיים של כדור-הארץ. התעשייה- הכוללת את גידולו, עיבודו והפצתו של המזון- גורמת לכריתת יערות, לאבדן פוריות קרקע, לזיהום מים, אדמה ואוויר, להחמרת שינויי האקלים ועוד. בכל פעם שאנו קונים מזון שיוצר והופץ בצורה לא הולמת (ומדובר במרבית מוצרי המזון על מדפי הסופרמרקט) אנו פוגעים בתשתית עליה אנו נשענים.

סימנים מקדימים המעידים על קריסתם המתקרבת של שירותי תמיכת החיים של כדור-הארץ כבר מורגשים. במקרה של אדם חפץ חיים אשר חווה סימפטומים המקדימים להתקף לב, הצעד הנבון יהיה מעבר לאורח חיים אחראי הכולל תזונה בריאה. אם אנו, האנושות, חפצי חיים, מוטלת עלינו האחריות להתנהג באופן אשר יתמוך בשירותי תמיכת החיים הפנימיים והחיצוניים כאחד, ולעבור לתזונה אחראית לא רק מבחינה בריאותית, אלא גם מבחינה סביבתית.

אז מה ניתן לעשות? רבים מודעים לכך שבעת הקניות כדאי להשתמש בשקיות בד במקום בשקיות ניילון ועדיף לקנות מזון אשר אינו ארוז או ארוז במעט אריזות. הרגלים אלו הם חשובים, אך משמעותיים מהם הם ההרגלים הבאים:

• לקנות ולאכול מזון בכמות הנדרשת לנו ולא בצורה מופרזת

• לאכול יותר slow food ופחות fast food

• להעדיף תוצרת מקומית על פני מזון מיובא, ועדיף ישירות מהחקלאי הקרוב אליכם

• להעדיף מזון טרי או גולמי על פני מעובד או קפוא

• לצרוך פחות בשר, חלב וביצים

• לקנות מזון אורגני- אפשר לקנות בזול ובכיף דרך התאגדויות צרכנים אורגנים

• לאכול מזון שגידלתם או ליקטתם בעצמכם

למידע ולרעיונות נוספים מומלץ להיכנס לאתר קהילת מזון טוב.

ולא לשכוח- ליהנות מהאוכל!

על הכותב: סער אוסטרייכר כותב ומרצה על קיימות ופעיל בעמותה לכלכלה בת קיימא.

ליצירת קשר: saarost [@] gmail.com